מוזיקולוגיה מקיפה המקיפה את כל הז'אנרים והסגנונות

היחס בין הבי מטאל לת'ראש

ת'ראש מטאל הופיע בשנות ה-80 כתגובה לפופולריות הגוברת של מטאל כבד, פאנק רוק ומוזיקת מחתרת אגרסיבית אחרת. ככל שהטראש הפך לפופולרי יותר, התברר שהתראש הוא, למעשה, תת-ז'אנר הייחודי שלו. הוצע כי ת'ראש הוא שלוחה של מטאל כבד או פאנק רוק, אבל זה אולי לא נכון. מדוע יש פער כה גדול בין שני הסגנונות הללו? התשובה טמונה בהיסטוריה של הז'אנרים ומקורותיהם. זה מסובך לפעמים לדבר על ז'אנרים ותת-ז'אנרים כי הם מתפתחים כל הזמן ואין להם כללים מוגדרים. יש להקות שאפילו לא אוהבות להיות מתויגות עם ז'אנר כזה או אחר. אבל כשזה מגיע לת'ראש והבי מטאל, אנחנו יכולים לראות מדוע חלק חושבים שהם קשורים. בואו נסתכל מקרוב על מה שמפריד ביניהם כדי שנוכל להבין מדוע הם בכל זאת ז'אנרים נפרדים.

היסטוריה של ת'ראש מטאל

ניתן לאתר את שורשי הטראש לשתי להקות מאוד ספציפיות: אנתרקס ומטאליקה. שתי הלהקות הושפעו מפאנק רוק, אבל הסאונד שלהן היה שונה מאוד מלהקות כמו Black Flag, The Dead Kennedys או Sex Pistols. ארבעת השירים הראשונים שמטאליקה הוציאה היו כולם מהירים מאוד (הראשון הוא המהיר ביותר) וכבדים, גם מוזיקלית וגם לירית. המילים שלהם היו לעתים קרובות כועסות ואגרסיביות, והן נכתבו מנקודת מבט צעירה וכועסת יותר מרוב להקות ההבי מטאל באותה תקופה. שלושת האלבומים הראשונים של מטאליקה (Kill 'Em All, Ride the Lightning ו-Master of Puppets) נחשבים בדרך כלל לטראש "טהור". האלבום הראשון של אנתרקס נחשב גם הוא לטראש טהור, אבל הלהקה פיתחה את הסאונד שלה במשך שנים.

היסטוריה של הביי מטאל

השורשים של ההיי מטאל קצת מעורפלים, אבל אנשים רבים מוצאים אותו בשנות ה-70, עם להקות כמו Black Sabbath, Judas Priest ולד זפלין. להקות רבות השפיעו והושפעו זו מזו לאורך שנות ה-70 וה-80, כך שקשה להתחקות אחר השורשים של כל להקה ותת-ז'אנר. ההיי מטאל עלה לגדולה בשנות ה-80 עם להקות כמו איירון מיידן, מטאליקה וג'ודס פריסט, שהגדירו את הז'אנר והביאו אותו לרמות חדשות של פופולריות.

מה ההבדל בין מטאל לטראש?

נתחיל מהבסיס: ההיי מטאל והטראש שייכים שניהם לז'אנר ההבי מטאל. אבל מה זה בעצם מטאל כבד? המונח "הבי מטאל" הוא מעט מעורפל, אבל הוא מתייחס בדרך כלל לכל מוזיקה רועשת, אגרסיבית, מונעת גיטרה, מושפעת מסינתיסייזר. מטאל ות'ראש הם שני סוגים של מוזיקת מטאל כבד, אבל יש כמה הבדלים עיקריים ביניהם.

- קצב: ת'ראש הוא הרבה יותר מונחה קצב מהבי מטאל. התופים לרוב אגרסיביים מאוד והגיטרה בקצב בדרך כלל מכוונת ומעוותת. ההבי מטאל מונע יותר מלודיה, כאשר גיטרת הקצב מנגנת יותר הוקים ופחות אקורדים מכוונים.

- טמפו: רוב שירי הטראש הם בטווח של 150-180 פעימות לדקה, בעוד שירי מטאל הכבד הם בדרך כלל בסביבות 90-130 פעימות לדקה.

- מילים: מילות ת'ראש הן בדרך כלל מאוד אגרסיביות ופוליטיות, בעוד שמילות מטאל כבדות נוטות להיות פנטסטיות יותר.

למה הם ז'אנרים שונים?

מטאל ות'ראש הם שני סוגים של מוזיקת מטאל כבד, אבל הם שונים מספיק כדי להיות שני ז'אנרים נפרדים. אחת הסיבות שהם שני ז'אנרים שונים היא כי יש להם בסיס מעריצים שונה ומושכים סוגים שונים של מאזינים. לחובבי ההיי מטאל יש הרבה פעמים בוז לת'ראש ולמעריצי ת'ראש יש הרבה פעמים בוז להבי מטאל. היו מקרים תכופים של מעריצי מטאל וטראש שנלחמו בקונצרטים. הזלזול הזה בין המעריצים נובע כנראה מההבדלים במוזיקה. בעוד שחלק מהאלמנטים משותפים בין מטאל לטראש, הם מספיק מובחנים כדי שהם שייכים לקטגוריות שלהם.

היכן מתרחש קרוסאובר?

חובבי ת'ראש והבי מטאל אוהבים מדי פעם את אותן להקות. Metallica, Megadeth, Anthrax ו-Slayer הן כולן להקות שחובבי שני הז'אנרים אוהבים. לעתים קרובות יש גם מקרים של להקות היברידיות. לחלק מהלהקות יש אלמנטים של ת'ראש והבי מטאל גם יחד, אבל הם לא 100% זה או אחר. ללהקות מטאל כבד כמו איירון מיידן, ג'ודס פריסט ובלק סבאת' יש שירים כבדים ומהירים יותר שהם ת'ראשים יותר משירים אחרים מאותה להקה.

סיכום

ת'ראש והבי מטאל הם שני סוגים של מוזיקת מטאל כבד, אבל הם ז'אנרים שונים. יש להם מקצבים, קצבים ומילים שונים, אבל יש חפיפה מסוימת במה שהמעריצים אוהבים ובמה שמנגנות להקות. מעריצים ציינו שיש הבדל מובהק בין שני הז'אנרים, וששני תת-הז'אנרים אינם דומים כלל. ברור שיש כמה הבדלים גלויים בין מטאל לטראש, אבל הם עדיין באותו ז'אנר מבחינה טכנית.