היפים ופסטיבל המוזיקה של וודסטוק

מדוע פסטיבל המוזיקה של וודסטוק היה כל כך חשוב?

פסטיבל המוזיקה של וודסטוק היה אחד האירועים החשובים ביותר בהיסטוריה של הרוקנרול. זה היה הקונצרט הגדול הראשון שהתקיים במהלך תנועת תרבות הנגד של שנות ה-60, אשר מכונה לעתים קרובות "עידן ההיפי". הפסטיבל התקיים במשך שלושה ימים בשנת 1969, בהשתתפות מוזיקאים מפורסמים רבים. האירוע משך למעלה מחצי מיליון משתתפים, והייתה לו השפעה משמעותית על תעשיית המוזיקה בכללותה. זה עזר להראות שיש קהל לסוגים חדשים של מוזיקה והרחיב את הפופולריות של הרוקנרול - במיוחד עבור להקות שניגנו בגיטרות חשמליות ותופים ולא בכלים אקוסטיים כמו גיטרה או פסנתר. וודסטוק גם סימנה נקודת מפנה עבור כוכבי רוק בעלי חשיבה עסקית: זו הייתה אחת ההזדמנויות הראשונות שלהם להופיע בשידור חי מול מספר כה עצום של אנשים שהיו מוכנים לשלם כסף כדי לראות אותם. הפסטיבל הפך חלק מהמבצעים למפורסמים בן לילה, בעוד שאחרים גילו שהם לא כל כך פופולריים כפי שגרמו להם להאמין בגלל נוכחות לקויה כשעלו לבמה במהלך היום האחרון של וודסטוק. לוודסטוק הייתה גם השפעה מתמשכת על החברה בכללותה. זה הפך לאחד האירועים הידועים ביותר בהיסטוריה, שנזכר ביופיו, חירותו, השלווה והקבלה שלו אפילו 40 שנה מאוחר יותר.

וודסטוק 1969 - פסטיבל (שישי)

היפים ותרבות המחאה

ההיפים היו תנועה תרבותית שקמה בשנות ה-60 כתגובה לנורמות החברתיות והפוליטיות של אותה תקופה. דחייתם מנורמות חברתיות באה לידי ביטוי בלבוש, במוזיקה ובבחירות אורח החיים שלהם. הם דחו את הקפיטליזם, חיפשו אורחות חיים חלופיים ואימצו רוחניות. עם זאת, זה לא אומר שלא הייתה להם אג'נדה לשינוי או אמונה שניתן לשפר את החברה. פסטיבל המוזיקה של וודסטוק נתפס לעתים קרובות כרגע השיא של התרבות ההיפית. התקיים בין ה-15 ל-18 באוגוסט בשנת 1969, וודסטוק אירח למעלה מ-400,000 אנשים מכל הארץ והעולם. האירוע נועד להוות מחאה שלווה נגד תחלואים חברתיים שונים, מלחמה, גזענות, אי שוויון, אך הוא ירד במהירות לכאוס עם סמים ואלימות שרווחו במקום. עם זאת, בעוד שוודסטוק הפך כעת לשם נרדף לאירועים המצערים הללו (במיוחד בהשוואה למחאות שלווים יותר כמו מצעד הנשים), חשוב לזכור שזה עדיין היה משמעותי מסיבות רבות; במיוחד גודלו לבדו, שהביא לנראות רבה יותר לערכים ואידיאלים של תרבות הנגד.

אופנת ההיפי הפראי בפסטיבל וודסטוק 1969

החשיבות של רוק פסיכדלי בוודסטוק

לרוק הפסיכדלי יש חלק משמעותי גם בהיסטוריה של וודסטוק. פסטיבל המוזיקה של וודסטוק נותר אחד האירועים האיקוניים ביותר בתולדות הרוקנרול, עם הופעות שהיו גם אבני דרך עבור כמה אמנים. להקות רוק פסיכדלי פופולריות כללו את ג'ימי הנדריקס, Grateful Dead, Creedence Clearwater Revival, Jefferson Airplane ורבים נוספים. למעשה, רוק פסיכדלי היה כל כך נפוץ בוודסטוק עד שהפסטיבל מצוטט לעתים קרובות כמקום הולדתו של הז'אנר הזה.

סיפורו של רוק פסיכדלי (סרט מלא)

רית'ם אנד בלוז עם עיניים כחולות וחשיבותו לתרבות ההיפית

רית'ם אנד בלוז כחולת עיניים היה ז'אנר שצמח בשנות ה-60 כאבולוציה של רית'ם אנד בלוז. הז'אנר קיבל את שמו מהעובדה שבניגוד לז'אנרים רבים אחרים בתקופה זו, הוא לא הגיע מהתרבות האפרו-אמריקאית. זה היה פופולרי בעיקר על ידי אמנים לבנים שניסו לנצל את הצלחתם של אמני רית'ם אנד בלוז קודמים כמו ריי צ'ארלס, ווילי דיקסון, האולין וולף, בו דידלי ו-Muddy Waters. למרות שרית'ם אנד בלוז עם עיניים כחולות לא ממש ידוע היום בהשפעתו על תעשיית המוזיקה, לרוב מיוחס לו סיוע בהשקת הקריירות של המוזיקאים הללו (ובתמורה בהשקת הקריירה של אמנים מוכשרים רבים אחרים). לדוגמה, כאשר ריי צ'ארלס הוציא את אלבומו Modern Sounds in Country Music מ-1959, שנחשב לאחד האלבומים המשפיעים בכל הזמנים, הוא כבר היה אמן מצליח עם שמונה מיליון תקליטים שנמכרו באותו זמן. נְקוּדָה. אבל לאחר שהוציא צלילים מודרניים במוזיקת קאנטרי, הוא ראה את המכירות שלו גדלות באופן אקספוננציאלי ליותר מ-50 מיליון תקליטים שנמכרו עד 1966.

ואן מוריסון ''TB Sheets''(Rhythm'n'Blues Blue Eyed Soul 1967)

ההשפעה של תרבות וודסטוק והיפית על המוזיקה המתקדמת

פסטיבל המוזיקה של וודסטוק, שהתקיים ב-1969, נחשב לאחד הרגעים המרכזיים ביותר במהפכה התרבותית של שנות ה-60. עם הרכב מוזיקלי שכלל אמנים כמו ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין ו-Sly and the Family Stone, וודסטוק הציג ז'אנר חדש הידוע כרוק פסיכדלי לקהל המיינסטרים. הרוק הפסיכדלי התאפיין בשימוש הרב שלו בדיסטורשן, אימפרוביזציה זורמת חופשית, דגש על סולו אינסטרומנטלי מורחב ותחושת מרד כללית בסטטוס קוו. כיום, אנשים רבים מאמינים שתת הז'אנר החדש הזה היה אחראי לשינוי מהלך המוזיקה קדימה. בנוסף לרוק הפסיכדלי, הייתה תנועה מוזיקלית נוספת שניתן לקשר חזרה לתרבות ההיפית: רית'ם אנד בלוז כחול עיניים או לבן. סגנון מסוים זה הופיע בתגובה הן לתקופות המשתנות והן להפרדה בתוך החברה האמריקאית לאחר מלחמת העולם השנייה. מה שמעניין בז'אנר הזה הוא הקשר שלו לתרבות האפרו-אמריקאית; מוזיקאים רבים מהתקופה הזו הזדהו עם ג'אז ובלוז יותר מאשר עם המורשת הלבנה שלהם, כי הם הרגישו שזה נותן להם תחושה של אותנטיות בתעשייה הנשלטת על ידי לבנים. ככזה, רית'ם אנד בלוז כחולת עיניים כללו לעתים קרובות מוזיקאים שחורים שמנגנים שירים עם מילים שנכתבו על ידי מלחינים לבנים במאמץ לפרש מחדש מנגינות מסורתיות עבור קהל חדש יותר. אי אפשר להמעיט בהשפעה של שני הסגנונות הללו על המוזיקה המתקדמת קדימה, פסטיבל וודסטוק עזר להוליד רוק פסיכדלי תוך כדי קצב כחול עיניים

וודסטוק, היפים וקיץ האהבה: סרט תיעודי משנות ה-60 לתרבות נגד

סיכום

פסטיבל המוזיקה של וודסטוק היה שיאה של תרבות ההיפים ותנועת המחאות. למוזיקה ולאנשים המשתתפים בפסטיבל הייתה השפעה משמעותית על המוזיקה קדימה.