מוזיקולוגיה מקיפה המקיפה את כל הז'אנרים והסגנונות

להקות מטאל בריטיות הצלחה באמריקה‍

סצנת המטאל בבריטניה הפיקה כמה להקות אגדיות לאורך השנים. רבות מהלהקות הללו, כולל איירון מיידן, לד זפלין ובלק סבאת', זכו להצלחה עצומה ברחבי העולם. עם זאת, למרות הפופולריות העולמית והמוניטין שלהן כחלוצים של מוזיקת מטאל כבד, לא כל להקות המטאל הבריטיות נהנו מרמות דומות של הצלחה באמריקה. מבט חטוף בלהקות המטאל הבריטיות המצליחות ביותר מגלה שלכולן יש דבר אחד במשותף: כולם זמרים-יוצרים שכותבים טקסטים על כך שהם מגיעים מהתחלות צנועות והתגברות על מאבקים כדי להגשים את החלומות שלהם. מתוך תובנה זו, אנו יכולים להסיק שיש שני מרכיבים מרכזיים להצלחת להקת מטאל בריטית באמריקה, אישור לערכים ונרטיבים של מעמד הפועלים, ודגש על תוכן לירי מעל המורכבות המוזיקלית או ערך ההפקה, אותם נחקור. בהמשך מאמר זה.

יהודה כומר

Judas Priest הוקם בעיירה התעשייתית ברמינגהאם, אנגליה בשנת 1969. חברי הלהקה הושפעו מאוד מהסאונד של Black Sabbath והיו נחושים לעשות לעצמם שם על ידי יצירת מוזיקה כבדה ואפלה ככל האפשר. לקח מספר שנים ללהקה לבנות את המוניטין שלה באמצעות הופעות חיות, אך הפופולריות שלה זינקה במהרה כתוצאה מאלבום האולפן השני שלה, "British Steel" (1980), שהפך מאז לאחד מאלבומי המטאל הבריטיים הנמכרים ביותר. בכל הזמנים. השיר "Breaking the Law", שהוא הסינגל המוביל ב-"British Steel", הפך לאחד השירים הפופולריים ביותר של Judas Priest, והוא משמש לעתים קרובות כדוגמה לסאונד של הלהקה. חשוב לציין ש"British Steel" והאלבומים הקודמים של הלהקה הוקלטו לפני ש-Judas Priest נחשבה ללהקת מטאל בריטית, שכן המונח "British Metal" לא נטבע באותה תקופה. יש טענה שהפופולריות של Judas Priest באמריקה אולי תרמה ליצירת תת-הז'אנר ולאימוצו כמטאל בריטי לאחר מכן.

איירון מיידן

איירון מיידן הוקמה בלונדון ב-1975 וכמו ג'ודס פריסט, הושפעה מאוד מבלק סבאת'. עלייתה הראשונית של איירון מיידן לתהילה הייתה איטית יותר מזו של ג'ודס פריסט, אבל פריצת הדרך הראשונה של הלהקה הגיעה ב-1980 כשהתבקשה להיות המופע הפותח בסיבוב הופעות עם להקת הפאנק The Sex Pistols. למרות שלמוזיקה של איירון מיידן היה מעט במשותף עם זו של The Sex Pistols, ההופעות החיות האנרגטיות של הלהקה עזרו לה לבנות קהל מעריצים גדול ולהפוך לשם דבר. שני אלבומי האולפן הראשונים של איירון מיידן, "Iron Maiden" (1980) ו-"Killers" (1981), לא היו מוצלחים במיוחד ולא זכו לשבחי ביקורת רבים. עם זאת, אלבום האולפן השלישי של הלהקה, "The Number of the Beast" (1982), זכה להצלחה מסחרית וביקורתית וזוכה להכרה נרחבת כאלבום שהניע את איירון מיידן להכרה עולמית. "The Number of the Beast" הוא גם האלבום שהיה אחראי להחדרת תת הז'אנר של המטאל הבריטי לעולם. הסינגל המוביל של האלבום, "The Number of the Beast", הוא אחד משירי המטאל הבריטיים האיקוניים ביותר שהוקלטו אי פעם.

השבת השחורה

בלאק סבאת' היא אחת מלהקות המטאל הבריטיות המצליחות והמשפיעות ביותר אי פעם. הלהקה הוקמה בברמינגהאם, אנגליה בשנת 1968 והמשיכה להוציא 16 אלבומי אולפן, שכל אחד מהם זכה להצלחה ביקורתית או מסחרית. הלהקה מחזיקה גם בשיא של הכי הרבה אלבומים רצופים במצעד הבילבורד האמריקאי עם 23, לאחר ששמונת אלבומי האולפן הראשונים שלה הגיעו לטופ 20. למרות שבלק סאבאת' כבר הייתה להקה מצליחה לפני הופעת המטאל הבריטי, היא הייתה הלהקה של הלהקה אלבום אולפן חמישי, "Paranoid" (1970), שעזר להניע את תת הז'אנר ולהפוך את הלהקה לשם מוכר. הסינגל "פארנואיד" נחשב לשיר המטאל הבריטי הידוע ביותר בכל הזמנים וזוכה לזכותו ביצירת הז'אנר.

לד זפלין

לד זפלין הוקמה בלונדון ב-1968 והפכה ללהקה המצליחה והמשפיעה ביותר מבחינה מסחרית בתולדות הרוק הבריטי. הסאונד של הלהקה שילב אלמנטים של בלוז, הארד רוק ופולק, והמילים שלה התייחסו לרוב לנושאים כמו מיתולוגיה, פנטזיה והעל-טבעי. לד זפלין זוכה ברבים כאחד מחלוצי מוזיקת ההבי מטאל ומכר יותר מ-200 מיליון אלבומים ברחבי העולם. אלבום הבכורה של הלהקה, "Led Zeppelin" (1969), הפך לאחד מאלבומי הרוק הבריטיים המצליחים ביותר מבחינה ביקורתית ומסחרית בכל הזמנים. הסינגלים "Whole Lotta Love", "Heartbreaker" ו-"Bring It on Home", כולם זכו להצלחות מסחריות אדירות וזכו לשבחי ביקורת נרחבים. השיר המפורסם ביותר של האלבום, "Stairway to Heaven", נחשב לאחד משירי הרוק הבריטי הגדולים בכל הזמנים והוא הסינגל המצליח ביותר של הלהקה, לאחר שמכר יותר מ-10 מיליון עותקים ברחבי העולם.

סיכום

להקות מטאל בריטיות ידועות בזכות הצלילים הכבדים והמעוותים שלהן ולעתים קרובות נושאים ליריים אפלים. הלהקות הבאות הן בין להקות המטאל הבריטיות המצליחות ביותר אי פעם ומכרו מיליוני אלבומים ברחבי העולם. ג'ודס פריסט, איירון מיידן ובלק סבאת' הפכו כולם לפופולריים בשנות ה-70 וה-80, בעוד לד זפלין ומטאליקה זכו להצלחה בשנות ה-80 וה-90.