בשנות ה-60, מוזיקת הפופ המשיכה להתפתח ולצמוח בפופולריות. ז'אנרים חדשים צצו וז'אנרים מבוגרים הרחיבו את הקהל שלהם עם צלילים ונושאים נגישים יותר. במקביל, צצו גם טכנולוגיות חדשות: מכשירי רדיו טרנזיסטור, מכשירי הקלטה במחיר סביר ושיטות מהירות יותר של ייצור המוני, כולם תרמו לעשור של חדשנות נפיצה למוזיקה פופולרית. העשור התחיל עם עלייתם של רוקרים פרוטו-פאנקים מנוכרים כמו The Who ו-The Kinks, שהגיבו לעולם שהתהפך על ידי מלחמה ודיכאון כלכלי. אמנים כמו אלביס פרסלי וצ'אק ברי עדיין ניגנו על הבמה, אבל השירים שלהם הפכו לחטאים יותר לקהל הרחב; בינתיים, ג'יימס בראון לקח R&B לכיוון חדש של היפר-מיניות. עד סוף העשור, המגמות הללו הגיעו לשיא שלהן. סמים פסיכדליים רפו עוד יותר את הנורמות החברתיות בעוד אמנים כמו ג'ימי הנדריקס דחפו את הגיטרה החשמלית הכי רחוק שאפשר. הביטלס הובילו את הפלישה הבריטית חזרה הביתה, מוטאון הפכה ללייבל הנשמה הבולט, בוב דילן הפך לחשמל והציג מוזיקת מחאה לקהל המיינסטרים, גראז' רוק התפוצץ ברחבי אמריקה, קאנטרי זכתה לבולטות לאומית בזכות ג'וני קאש, תפקידי מגדר כבר לא היו קיימים בפאנק הרוק, הדיסקו כבשו מועדוני לילה בכל מקום...ואז הפאנק הרס את הכל שוב.
הרוקנרול ממשיך להתפתח
הרוקנרול הופיע בשנות ה-50 כסאונד אורבני ונוער שנובע בעיקר על ידי ג'אז ורית'ם אנד בלוז. אמנים כמו אלביס פרסלי, צ'אק ברי, ליטל ריצ'רד וביל היילי והשביטים היו אחראים במידה רבה להבאת הז'אנר למיינסטרים. בשנות ה-60, הרוקנרול התפתח עוד יותר הודות למוזיקאים כמו הביטלס, הביץ' בויז, הרולינג סטונס, הבירדס והדלתות. מוזיקת רוק הייתה כעת ז'אנר כוללני יותר, שנעזר בסגנונות רבים ושונים. הביטלס והביץ' בויז היו משפיעים במיוחד, שילבו רוק עם פופ ו-R&B כדי ליצור סגנון מוזיקה חדש שמושך סוגים רבים ושונים של אנשים. עד סוף העשור, הרוק הפך למגוון עוד יותר בסאונד.
אבולוציה של מוזיקת רוק (1949-2021)
עלייתו של פרוטו-פאנק רוק
ככל שמוזיקת הרוק הפכה מגוונת יותר, התעוררו מספר תת-ז'אנרים מאתגרים ומנוכרים יותר. סגנונות אלה קיבלו לעתים קרובות מידע על ידי אמנות הפופ והגבול החדש, תקופה של אופטימיות עזה שהגיעה לאחר השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה. פרוטו-פאנק רוקרים כמו The Who, The Kinks והרולינג סטונס (שהיה להם צליל חדש ואגרסיבי יותר לאחר מותו של חבר המייסד בריאן ג'ונס) החלו להתנסות בצלילים חזקים וקשים יותר. הם שאלו מג'אז, בלוז ומוזיקה קלאסית אוונגרדית ולעתים קרובות השתמשו בטכניקות אודיו ניסיוניות כמו דיסטורשן ומשוב. בנוסף לתוקפנות הקולית, אמני פרוטו-פאנק השתמשו גם במוזיקה שלהם כאמצעי לביקורת חברתית ולדחייה. ה-Who's "My Generation" ו-"You Really Got Me" של The Kinks הם שניהם ביקורת נוקבת על נורמות וציפיות חברתיות.
לפני 1976 Revisited: How Punk Became Punk
רוק פסיכדלי תופס את מרכז הבמה
רבים מתת-הז'אנרים המוזיקליים שצמחו מהרוק בשנות ה-60 קיבלו מידע על סמים כמו LSD ופסילוציבין, שהפכו לאחרונה לבלתי חוקיים אך עדיין היו בשימוש נרחב. מוזיקה פסיכדלית נעזרה בנטייתם של הסמים הללו לעורר חוויות הזויות וחזותיות. אמנים השתמשו לעתים קרובות באפקטים של גיטרה כמו אוברדרייב ודיסטורשן כדי ליצור צלילים חשמליים ומהפנטים. מוזיקה פסיכדלית לוותה לעתים קרובות במופעי אור והקרנות חזותיות שעזרו לקהל להגיע לחוויה טרנסצנדנטית דומה לזו של נטילת סמים. צצו מספר להקות חדשות שהסאונד שלהן נובע בעיקר על ידי סמים פסיכדליים. אלה כללו את הביטלס, הביץ' בויז, הדלתות, ג'פרסון איירפליין ופינק פלויד. ככל שהעשור התקדם, מוזיקה פסיכדלית הפכה אט אט לסגנון רחב יותר שנקרא רוק אסיד. ז'אנר זה הוגדר באופן רופף אך בדרך כלל כלל קומפוזיציות ארוכות וניסיוניות יותר והתמקדות כללית יותר בסמים ובדימויים פסיכדליים.
טיול לסיקסטיז: רוק פסיכדלי
מוזיקה אלקטרונית הופכת פופולרית
בעוד הרוק הפסיכדלי היה הסגנון הרועש והבולט ביותר של התקופה, תת-ז'אנר אחר של המוזיקה התגלה כמצליח ביותר מבחינה מסחרית: פופ. אמנים כמו The Beach Boys, The Mamas and the Papas והביטלס המשיכו לייצר מוזיקת פופ שהייתה נגישה, מלודית, ולעתים קרובות כללה עיבודים תזמורתיים שופעים. מוזיקת פופ מוקדמת בוצעה כמעט כולה על כלי נגינה אקוסטיים, אך עד סוף העשור, מוזיקת הפופ החלה להציג יותר צלילים אלקטרוניים גם כן. המלחין והמפיק האיטלקי ג'ורג'יו מורודר החל לעבוד עם מוזיקאי פופ כמו דונה סאמר, בלונדי והמכוניות כדי ליצור מוזיקת פופ כבדה בסינתיסייז שהושפעה מאוד מדיסקו.
שיר הפופ האלקטרוני הראשון בעולם משנת 1969
נשים נוספות נכנסות לאולפן ההקלטות
ככל שמוזיקת רוק הפכה פופולרית ונגישה יותר, נשים התקבלו יותר ויותר בברכה כמוזיקאיות. גרייס סליק וג'ניס ג'ופלין היו שתיים מכוכבות הרוק הבולטות של התקופה, בעוד שה-R&B נהנה מהצלחה מיינסטרים בזכות אמנים כמו אריתה פרנקלין ומרי וולס. בעוד שנשים נשארו במיעוט כמוזיקאיות, הן החלו למלא תפקיד בולט יותר בהפקת פופ כמהנדסות ומפיקות. קרול קינג וקרלי סיימון היו שתיים מהנשים הבולטות שנכנסו לאולפן כדי ליצור להיטי פופ, בעוד ז'אנרים אחרים קיבלו בברכה גם נשים.
מה כוללת מתיחת פנים?
כושר והנאה לכל אורך הדרך עם עליית משוטים
חומת סין והחומה הגדולה
מאהבה למהפכה: לחקור את המשמעות מאחורי השירים המובילים של הביטלס
המסר האחרון של בוב מארלי
אגדות מוזיקת עם
20 שירי אהבה משנות ה-60
להיטים מובילים שהגדירו את המוזיקה של שנות ה-60
תרבות פופ ואופנה בשנות השישים
סמים והחיבור למוזיקה בשנות ה-60
סגנונות שונים של מוזיקה עכשווית בשנות ה-60
הכל על הולדת מוזיקת הפופ בשנות ה-60