מוזיקולוגיה מקיפה המקיפה את כל הז'אנרים והסגנונות

אמני הסולו הגדולים בעולם בשנות השמונים

שנות ה-80 היו עשור דינמי למוזיקה, עם ז'אנרים חדשים שפרצו והישנים הגיעו לשיאים חדשים של הצלחה מסחרית. לאחר שהפאנק והפוסט-פאנק סללו את הדרך בסוף שנות ה-70, לצד דיסקו ופאנק, נוצר גל של צלילים חדשים. רומנטיקנים חדשים צצו, תת-ז'אנרים של פאנק התרחבו והמטאל עבר מוטציה לטראש. בינתיים, הפופ המשיך להיות כוח דומיננטי בתעשייה עם להיטים כבדי סינת' כמו "Walking on Sunshine" של קטרינה אנד הווייבס. עלייתה של MTV העניקה למבצעים ויזואליים כמו מייקל ג'קסון ודוראן דוראן קהל עולמי גדול עוד יותר, תוך חיזוק הפרופילים של כוכבי פופ כמו מדונה שהיו ידועים בעיקר כרקדנית עד לנקודה זו. וכל הזרמים השונים הללו התחברו ויצרו כמה מאמני הסולו הגדולים בתולדות המוזיקה בשנות השמונים.

מייקל ג'קסון

אין ספק שמייקל ג'קסון היה אמן הסולו הגדול ביותר של שנות השמונים. למעשה, הוא היה אמן הסולו הגדול ביותר של העשור כולו, וללא ספק אחד הגדולים בכל הזמנים. אלבומו Thriller, שיצא ב-1982, הוא התקליט הנמכר ביותר בכל הזמנים וסיבוב ההופעות ה-Bad שלו הוא סיבוב ההופעות הרווחי ביותר אי פעם של אמן סולו. הוא האמן היחיד שארבעה אלבומים רצופים מוכרים לו יותר מ-10 מיליון עותקים, והיה לו את האלבום הנמכר ביותר בכל עשור מאז שנות ה-70. עם זאת, עם כל כך הרבה אמני סולו ברשימה זו, שנות ה-80 יכולות להיחשב לעשור של אמן הסולו.

נסיך

פרינס היה אחד האמנים החשובים ביותר בשנות ה-80, לא רק בגלל המוזיקה שלו אלא בגלל גישתו ליצירתיות ובעלות. הוא היה קונגלומרט של איש אחד שהפיק, כתב וניגן את רוב המוזיקה שלו, הוציא אלבומים משלו (כולל פסקול הסרט האהוב על גשם סגול), והיה הבעלים של חברת התקליטים שלו. הוא היה איש חזון יצירתי שפרח גבולות הן במוזיקה שלו והן בהופעות החיות שלו, ויצר מסיבות ריקודים בלתי נשכחות. הוא גם היה אמן פורה שהוציא 13 אלבומים בשנות ה-80, כולל Sign 'O' The Times, שמבקרים רבים מדורגים כאחד מאלבומיו הטובים ביותר. הוא היה מועמד ל-32 פרסי גראמי וזכה בשבעה, כולל פרס שיר השנה ב-1987 על השיר "Forever in My Life". קל להבין מדוע הוא היה אחד מאמני הסולו הגדולים בשנות ה-80.

מדונה

בשנות ה-80, מדונה הוכיחה שהיא יכולה לעשות יותר מסתם לרקוד. הזמרת והשחקנית הציתה את העולם עם מותג הפופ הייחודי שלה, והביאה איתה מגע של פאנק ומנה כבדה של סקס אפיל. אלבום הבכורה שלה עם השם העצמי יצא ב-1983 ונמכר ביותר מ-10 מיליון עותקים ברחבי העולם, מה שהופך אותו לאחד מאלבומי הבכורה הגדולים אי פעם. מדונה מכרה למעלה מ-300 מיליון תקליטים ברחבי העולם והיא אחת מאמני המוזיקה הנמכרים ביותר בכל הזמנים. היא האמנית היחידה שהייתה לה אלבום מספר אחת ב-Billboard 200 בשש הזדמנויות רצופות. בשנת 1983, מדונה קיבלה את המועמדות הראשונה מתוך סך של 12 מועמדויות לפרס הגראמי.

וויטני יוסטון

מבקרים רבים אומרים שאלבום הבכורה של וויטני יוסטון היה החשוב ביותר בשנות ה-80. הניו יורק טיימס רשם אותו כאחד האלבומים שהגדירו את העשור, ו-VH1 כלל אותו ברשימת 100 האלבומים הגדולים שלו. האלבום בעל השם יצא ב-1985 והפך לאלבום הבכורה הנמכר ביותר של כל אמן סולו בהיסטוריה. זה היה גם האלבום הראשון של אישה שזכה לאישור רב פלטינה, ונמכר ב-17 מיליון עותקים ברחבי העולם. יוסטון הייתה האדם הראשון שזכה אי פעם בשני שיאי גינס רצופים לסינגלי הפופ המצליחים ביותר על ידי אמן סולו בשנות ה-80 עם "Saving All My Love for You", "How I Know", "Greatest Love of All", ו"אני רוצה לרקוד עם מישהו". היא גם זכתה בשישה פרסי גראמי ב-1986, באותה שנה שבה הוציאה את אלבום האולפן השני שלה, Whitney.

סינדי לאופר

סינדי לאופר פרצה לזירת המוזיקה ב-1983 עם אלבום הבכורה שלה She's So Unusual, שהכיל את הלהיט שלה "Girls Just Want to Have Fun" ו-"Time After Time". זה הפך לאלבום הבכורה הנמכר ביותר של אמנית אי פעם, ולאופר הפך לאחד מאמני הסולו הגדולים של שנות השמונים. היא זכתה בארבעה פרסי גראמי על She's So Unusual, כולל אחד עבור אלבום השנה ואחד עבור האמן החדש הטוב ביותר. היא הפכה לזמרת הראשונה בהיסטוריה שהסינגל המוביל מאלבומה הראשון סיים את העשור כשיר מספר 1 וזכתה בחמישה פרסי MTV Video Music.

סטיבי וונדר

לסטיבי וונדר הייתה קריירה ארוכה ומצליחה לפני שנות ה-80, אבל עבודתו בשנות ה-80 הייתה מהטובות ביותר שלו. הוא הוציא חמישה אלבומים בשנות ה-80, כולל האלבום טוני שזכה לשבחי הביקורות והמצליח מבחינה מסחרית, שזכה באלבום השנה בטקס הגראמי. הזכייה של וונדר באלבום השנה הייתה משמעותית במיוחד מכיוון שהוא החרים את הגראמי מאז 1973 עקב התנגדותו לאפרטהייד. הוא סיים את החרם שלו ב-1984 והשתתף שוב בטקס הגראמי ב-1985, שזו הייתה הפעם הראשונה בה הופיע בטלוויזיה מאז 1973.