תרבות פופ ואופנה בשנות השבעים

מה קרה בעולם בשנות השבעים?

שנות ה-70 היו עשור של שינויים דרמטיים בעולם. אומרים שאנשים ניסו למצוא את עצמם אחרי אירועים רבים שקרו קודם לכן, כמו מלחמת וייטנאם ותנועת זכויות נשים. התרחש הרבה בעולם בשנות השבעים. זו הייתה תקופה סוערת מלאה בהתנקשויות, תנועות מחאה וטלטלות חברתיות.

התנועה לזכויות נשים

לתנועה לזכויות נשים הייתה השפעה עצומה על החברה ועל האופן שבו אנשים התלבשו בשנות השבעים. בשנת 1968 התקיימה המחאה הראשונה של שריפת החזיות. המחאה הזו הייתה נגד תחתונים מגבילים ותפקידי מגדרי מגבילים. הנשים רצו להיות מסוגלות ללבוש את מה שהן רוצות מבלי להיות מופלות לרעה או להפיל אותן בגלל בחירת הלבוש שלהן. הם גם רצו לקבל שוויון זכויות במקום העבודה ושכר שווה עבור עבודה שווה. תנועה זו עזרה לשנות את האופן שבו אנשים חושבים על בגדים. לדוגמה, בשנות ה-70, המכנסיים הפכו פופולריים יותר כאשר נשים רבות החלו לדחות חצאיות ושמלות כסמלים של דיכוי. ועם עמדות מתקדמות יותר כלפי מגדר, מעצבים כמו ראלף לורן החלו לעצב בגדים לגברים ולנשים כאחד בקולקציות שלו.

מוזיקה ותרבות פופ בשנות השבעים

מוזיקה ותרבות פופ היא חרב פיפיות. מצד אחד, זה יכול להיות הדבר הכי טוב אי פעם. זה יכול לגרום לך להרגיש שמח ומלא אנרגיה ולעזור לך להתחבר לאנשים שחולקים את תחומי העניין שלך. מצד שני, זה יכול לגרום לך להיות עצוב או מתוסכל או כועס אם מה שפופולרי לא לטעממך או אם האמן האהוב עליך משנה פתאום את הסגנון שלו והופך ל"אופנתי". שנות ה-70 היו תקופה מרגשת למוזיקה ולתרבות הפופ. מלחמת וייטנאם, תנועת זכויות האזרח, התנועה לזכויות נשים וצמיחת האינטרנט כולם השפיעו על האופן שבו אנשים התלבשו בשנות השבעים. זו הייתה גם תקופה מאתגרת שבה כל דבר, החל ממחירי הנפט ועד האינפלציה והאבטלה זינקו. לאורך העשור היו רגעים דרמטיים כמו שערוריית ווטרגייט (1972-1974), הנשיא ניקסון התפטר (1974) והנשיא פורד שנבחר לנשיא לאחר שניקסון התפטר (1974). היו גם אמנים מוזיקליים רבים שהשפיעו: סטיבי וונדר הוציא את אלבומו Talking Book ב-1972; The Who הוציאו את אלבומם Who's Next ב-1971; טינה טרנר הוציאה את אלבומה Private Dancer ב-1984; אריק קלפטון הוציא את אלבומו Slowhand ב-1977; ABBA הוציאו את השיר Take A Chance On Me בשנת 1978. המוזיקה של שנות ה-70 השפיעה גם על האופנה. מוזיקת דיסקו העניקה השראה לאופנות נוצצות בעוד שהפאנק העניק השראה לעיצובים מינימליסטיים יותר; לשניהם הייתה השפעה על אופנה בעשורים הבאים.

אופנה בשנות השבעים

תרבות האופנה של שנות ה-70 מכונה לעתים קרובות "העשור שהטעם שכח", אבל היו כמה רגעי מפתח שעיצבו את האופן שבו אנשים התלבשו. בשנות ה-70, מלחמת וייטנאם והאינפלציה השפיעו על האופן שבו אנשים התלבשו. מעצבים החלו להשתמש בבדים סינתטיים יותר (כמו פוליאסטר) ובצבעים נועזים כדי לעמוד בקצב השינויים בכלכלה. כמו כן צמיחתה של מוזיקת הדיסקו בשנות ה-70 וההתמקדות שלה בפוליאסטר הובילה להרבה בגדים עשויים מהחומר. עם סלבריטאים כמו שר ודיאנה רוס שאימצו את הטרנד הזה, זה השפיע על האופנה במשך עשרות שנים קדימה. רגע חשוב נוסף לאופנה הגיע עם הפאנק רוק בסוף שנות ה-70 שהתאפיין בלבישת מה שאפשר למצוא בחנויות יד שניה, לא לדאוג לטרנדים ולהתגאות במראה החיצוני שלך. זה לא מקרי שהסגנון הזה נמשך גם בשנות ה-90 עם מוזיקת הגראנג' שהפכה פופולרית ב-1991.

סיכום

מהמוזיקה ועד האופנה, שנות השבעים היו עשור של שינויים שעיצב את מהלך התרבות הפופולרית. תנועת זכויות הנשים, מלחמת וייטנאם והאינפלציה תרמו כולם לעשור של שינויים ורגשות עזים. האופנה בשנות השבעים ראתה שינוי מהסגנונות השמרניים של שנות החמישים והשישים. בגדי נשים במהלך שנות השבעים התאפיינו בצבעים עזים, מכנסיים מתרחבים, סרבלים, חולצות כותרות ותחתונים. אופנת הגברים ראתה חזרה לדפוסים נועזים ולדשים גדולים, בעוד שתסרוקות גברים עברו מהשיער הארוך של שנות השישים למראה שמרני יותר. היה חשוב לאנשים לבטא את האינדיבידואליות שלהם בעידן הזה והיו הרבה דרכים לעשות זאת עם אופנה, מוזיקה ותרבות פופ.